הנגשת אתרים- ייעוץ הנגשה

הנגשת אתרים- ייעוץ הנגשה

נושא הנגשת אתרים והנגשה בכלל, מקבל בשנים האחרונות חשיפה ובמה, ולא בכדי, הרגולטר הישראלי כמו גם מדינות רבות בעולם, שהמתקדמות ביותר בנושא הן מדינות האיחוד האירופי וארה"ב- קבעו חוקים הנוגעים להנגשת אתרים ומוצרים דיגיטליים, על מנת לאפשר מתן זכויות בסיסי לכל אדם באשר הוא, ועל מנת להעניק לכולם שירות שווה ונגיש.

לצפיה בחוק נגישות אתרים תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשעג-2013

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשע"ג 2013 קבעו כי לכל האתרים הנדרשים בהנגשה לפי החוק, יש 3 שנים ליישם את התקנות, שנכנסו לתוקף ואכיפה בתאריך 25 לאוקטובר 2016.

מאז 2016 ועד היום השתנו כמה גורמים בנושא אכיפה והאפשרות לתביעה של נפגע, אבל אנחנו מאמינים כי האינטרנט כמו כל דבר בעולם, צריך להיות שיוויוני ונגיש לכולם. לא סתם קראנו לחברה שלנו "שקוף" 🙂

תהליך ההנגשה מתחלק ל- 2 חלקים. החלק הטכני, והחלק של התוכן.

מבלי לטרחן על הפן הטכני, נסביר שבאזור הטכני- נדרש מאיתנו להקים אתר שעומד בתצורת קוד סטנדרטית ומבנה שמאפשר לקוראי מסך של אנשים עם לקויות שונות- לקרוא ולעבוד עם האתר במכשיר הנגיש שלהם ללא בעיה בצפיה או תקלה שנובעת מקוד לא נכון או לא מסודר (שפוגע ברצף הצפיה של המכשירים האלו). דמיינו כמה מתסכל לאדם עם לקות ראיה- לדפדף לינק לינק באתר – לזה הוא כבר רגיל, אבל מילא לדפדף לינק לינק- אבל גם שהסדר לא יהיה מסודר. זה פוגע בו והוא בהחלט יוכל לתבוע אותנו ולדרוש את תיקון הליקוי. לפי החוק המעודכן לתאריך 1.9.21 המחוקק קבע שישנו זמן של 60 שמוקצב לתיקון ליקוי, מרגע תלונת אדם עם לקות- תלונה תיחשב כל יצירת קשר מתועדת שמודיעה על הליקוי שמפלה את האדם שהתלונן. מרגע התלונה יהיה על בעל האתר להנגיש את האתר ולספק תוצאה ראויה. לאחר 60 ימים- ומשלא תוקן הליקוי, יוכל האדם שנפגע (ורק הוא, כלומר לא עורך דין שרוצה לעשות שיטת מצליח) לתבוע את בעל האתר ולדרוש פיצוי הנקוב בחוק, וזאת

Open chat