נושא הנגשת אתרים והנגשה בכלל, מקבל בשנים האחרונות חשיפה ובמה, ולא בכדי, הרגולטר הישראלי כמו גם מדינות רבות בעולם, שהמתקדמות ביותר בנושא הן מדינות האיחוד האירופי וארה"ב- קבעו חוקים הנוגעים להנגשת אתרים ומוצרים דיגיטליים, על מנת לאפשר מתן זכויות בסיסי לכל אדם באשר הוא, ועל מנת להעניק לכולם שירות שווה ונגיש.
לצפיה בחוק נגישות אתרים תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשעג-2013
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשע"ג 2013 קבעו כי לכל האתרים הנדרשים בהנגשה לפי החוק, יש 3 שנים ליישם את התקנות, שנכנסו לתוקף ואכיפה בתאריך 25 לאוקטובר 2016.
מאז 2016 ועד היום השתנו כמה גורמים בנושא אכיפה והאפשרות לתביעה של נפגע, אבל אנחנו מאמינים כי האינטרנט כמו כל דבר בעולם, צריך להיות שיוויוני ונגיש לכולם. לא סתם קראנו לחברה שלנו "שקוף" 🙂
תהליך ההנגשה מתחלק ל- 2 חלקים. החלק הטכני, והחלק של התוכן.
- הטכני- מבלי לטרחן על הפן הטכני, נסביר שבאזור הטכני- נדרש מאיתנו להקים אתר שעומד בתצורת קוד סטנדרטית ומבנה שמאפשר לקוראי מסך של אנשים עם לקויות שונות- לקרוא ולעבוד עם האתר במכשיר הנגיש שלהם ללא בעיה בצפיה או תקלה שנובעת מקוד לא נכון או לא מסודר (שפוגע ברצף הצפיה של המכשירים האלו). דמיינו כמה מתסכל לאדם עם לקות ראיה- לדפדף לינק לינק באתר – לזה הוא כבר רגיל, אבל מילא לדפדף לינק לינק- אבל גם שהסדר לא יהיה מסודר. זה פוגע בו והוא בהחלט יוכל לתבוע אותנו ולדרוש את תיקון הליקוי.
- התוכן- לאחר שיש לנו מקום להזין בו תוכן ותיאורים טקסטואלים- נדרש מאיתנו להזין אותם, לדוגמא- בתמונה בה יופיע אנשי צוות יכתב תיאור תמונה בשדה "טקסט אלטנרנטיבי" אשר מתאר מה מופיע בה- "תמונה שמציגה את צוות החברה, במשרדי החברה" או בתמונת אילוסטרציה לאווירה "בתמונה שתי ידיים, שיד אחת לוחצת יד שניה" וכו'. השלמת המידע הנ"ל הינו באחריות המזמין, ניתן לשלב זאת בעבודת הבניה, אך היא יכולה להיחסך על ידי עבודה עצמאית.
עוד נקודות חשובות לקחת בחשבון-
- לפי החוק המעודכן לתאריך 1.9.21 המחוקק קבע שישנו זמן של 60 ימים שמוקצב לתיקון ליקוי, מרגע תלונת אדם עם לקות ומהתיעוד הראשון של הפניה- תלונה תיחשב כל יצירת קשר מתועדת שמודיעה על הליקוי שמפלה את האדם שהתלונן. מרגע התלונה יהיה על בעל האתר להנגיש את האתר ולספק תוצאה ראויה. לאחר 60 ימים- ומשלא תוקן הליקוי, יוכל האדם שנפגע (ורק הוא, כלומר- לא עורך דין שרוצה לעשות שיטת מצליח) לתבוע את בעל האתר ולדרוש פיצוי הנקוב בחוק, וזאת לאחר שפנה בצורה מתועדת אשר מוכיחה את פנייתו הראשונה, בדרישה לתיקון.